חיזוק הכנסתהמכון הישראלי לדמוקרטיה
ט"ו בשבט תשס"ז (פברואר 2007)
חיזוק הכנסת
המכון הישראלי לדמוקרטיה
ט"ו בשבט תשס"ז (פברואר 2007)
הכנסת בעין הציבורית
בהשוואה לממשלה, הכנסת נחשבת לא אפקטיבית והפחות חשובה משלוש הרשויות.
נוצר הרושם שאיכותם של חברי הכנסת ירודה.
ההצבעות נראות לא מבוססות ולא רציניות.
אין תפוקה מובהקת ובעלת משמעות לעבודתם של חברי הכנסת.
חסרות אחריותיות (accountability) ושקיפות (transparency) בעבודת הכנסת.
תחושת הציבור היא שחברי הכנסת עסוקים בסיקורם התקשורתי ולא בעשייה למען הציבור.
הסיקור התקשורתי מציג כמעט תמיד מליאה ריקה.
היעדר תרבות הדיבור והדיון משתקף בתקשורת.
גורמים לתהליך היחלשות הכנסת
הערה: התופעות להלן התפתחו בתהליך רב-שנים. לאורך זמן, הצטברותן הפכה אותן לגורמים משמעותיים בתהליך היחלשות הכנסת.
חוסר איזון בין עצמת-יתר ביכולת החקיקה לבין אי-מימוש פונקציית הפיקוח על הממשלה;
כנסת קטנה שאיכותה נשחקת - חוסר איזון מובנה בין קוטנה של הכנסת (מהקטנים שבפרלמנטים בעולם) לבין עומס היתר בסדר יומה (העמוס ביותר בהשוואה לכל הפרלמנטים);
התרסקות המפלגות ואבדן תפקידיהן הקלסיים;
היעדר פיקוח אמִתי על הממשלה הנובע מחוסר בהירות אשר לתפקידיו המרכזיים של בית הנבחרים ומהיעדר מומחיות לצדם של הנבחרים כמעט בכל אחד מתחומי עיסוקם. מול הכלים המקצועיים בכל אחד ממשרדי הממשלה, אין בכנסת מומחיות שכנגד, ולכן אין אפשרות לדיאלוג איכותי ובונה בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת.
תחושה של אי-הטבעת חותם בכלל ובהשוואה לחברי הממשלה בפרט (למשל בשל התנהלות 'חותמת גומי' של הממשלה בתהליכי חקיקה מרכזיים כתהליך התקצוב);
ריבוי הצעות חוק פרטיות ועומס סיזיפי על הגופים המקצועיים העסוקים בעיבודם;
היעדר מדד תפוקה רב-משתני שאינו מתבסס רק על מספר הצעות החוק שהוגשו ועל הנוכחות במליאה;
היעדר תמריצים מלבד הסיקור התקשורתי המלבה התבטאויות קיצוניות והתנהגות חריגה;
היעדר קוד אתי והתנהגותי לחברי הכנסת;
היעדר אסטרטגיה תקשורתית מצד הכנסת; ובשל כך, תגמול שלילי מצד התקשורת;
אי-הסדרת מעמד הלוביסטים בכנסת.
ריבוי ההצבעות
חברי הכנסת במדינת ישראל מצביעים יותר ממאה פעמים בשבוע.
רוב הצעות החוק נופלות כבר בוועדה, והן אינן בעלות משמעות (נכתבות ברוח חוקים שכבר נכתבו או עוסקות בעניינים שוליים).
ריבוי הצעות החוק מעמיס על המחלקות המשפטיות ומבזבז את זמנה של ועדת השרים לחקיקה. עקב כך היא אינה מתמקדת בהצעות חשובות ועקרוניות.
אין לאזרחים תחושה שענייניהם עומדים במרכז עשייתה של הכנסת.
מעמד הכנסת והתקשורת
לתקשורת תפקיד חשוב בתהליכי שחיקת האמון,
הדה-לגיטימציה וההתפרקות הציבורית מאחריות.
התקשורת הפכה למעין רשות וירטואלית בתהליך הדמוקרטי. עניינה ראוי למחקר ולדיון בפני עצמו.
פתרונות אפשריים
שתי הנחות מקדימות:
'החוק הנורווגי', אם יתקבל, יעמיד לרשות ועדות הכנסת כ- 120 חברים.
הכנסת ה-17 עשויה להשלים תהליך של ארגון מחדש. מקצת השינויים ייושמו החל בכנסת ה-18.
הגברת הפיקוח על הממשלה:
ועדות יוכלו לזמן שרים ועובדי ציבור רלוונטיים לשימוע, פיקוח ובקרה. לוועדה תהיה אפשרות להטיל סנקצייה על אי-הופעה.
יתנהל פיקוח סדיר ושגרתי על יישומם של חוקים שחוקקה הכנסת לתועלת אזרחי המדינה.
לצורך השתתפות אקטיבית בתהליך התקצוב הלאומי ובתהליך הבקרה על ביצוע התקציב:
- יוארך תהליך התקצוב;
- כל אחת מוועדות הכנסת תשתתף בתקצוב המשרד שעל ענייניו היא מופקדת;
- ייקבעו נקודות זמן לדיווח ובקרה של המשרדים לוועדות במהלך ביצוע התקציב;
- מחשבי הוועדות יחוברו למחשבי אגף התקציבים.
ביטול הוועדות לעניין מסוים והעמדת מספר ועדות הכנסת על 12 הוועדות הקבועות:
ועדות משנה הן שיטפלו ככל האפשר בענייני אד-הוק.
במקרים יוצאי דופן יוקמו ועדות לעניין מסוים, ובתקנון הכנסת ייקבע כי ועדה לעניין מסוים לא תכהן יותר משישה חודשים.
דין יו"ר ועדה לעניין מסוים אינו כדין יו"ר ועדה קבועה.
הרכב הוועדות ותפקודן:
יוּספו יום-יומיים לעבודת הוועדות.
השתתפותם של חברי הכנסת בוועדות תוגבל להשתתפות בוועדה אחת עד שתיים.
יועשר מגוון הכלים המקצועיים והמומחים העומדים לרשות כל אחת מן הוועדות על פי תחום עיסוקה (רופאים, כלכלנים, מחנכים, רואי חשבון וכדומה). המומחים יהיו כפופים מנהלית ליו"ר הוועדה.
הגבלת החקיקה הפרטית:
במגמה להקטין את מספר הצעות החוק הפרטיות לשתיים עד ארבע הצעות בשנה לכל חבר כנסת, יוכלו חברי הכנסת להגיש רק הצעות חוק במסגרת הצעות לסדר שאושרו להם לפי סעיף 81 לתקנון.
תוגבל רשות הדיבור לאחר הקראתן של הצעות החוק במליאה.
הובלת נושאים נבחרים חשובים ומשמעותיים (אחד עד שלושה במושב) תיעשה על ידי יו"ר הכנסת;
ותהיה הפקה של תוצרים מוחשיים (כגון חוק השבת או חוק בעניין תאונות דרכים).
תובטח שקיפות פעולת הכנסת על ידי שימוש נכון באינטרנט ובטלוויזיה ופיתוח דרכים להנגשה ידידותית, וירטואלית או פיזית של הציבור לפעולות הכנסת.
יושתתו מערך תמריצים מתחרה לסיקור התקשורתי ומדד תפוקה אפקטיבי.
תהיה השקעה בפיתוח אסטרטגיה תקשורתית דינמית.
Comments